חוק הסיעוד והמשמעויות שלו

חוק הסיעוד הינו כינוי עממי אשר ניתן לכלל דברי החקיקה שעוסקים בתשלום גמלת סיעוד על ידי המוסד לביטוח לאומי למבוטחים סיעודיים שעומדים בתנאי הזכאות לקבלת גמלת זו.

דברי חקיקה אלו כוללים את פרק י' של חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, שכולל נכון לאפריל 2019 את סעיפים  223 עד 236 לחוק וכן את התקנות השונות של הביטוח הלאומי אשר הותקנו מכח חוק זה ואשר משלימות ומפרטות את הנושאים הקשורים לביטוח הסיעודי ומטופלים במסגרת החוק.

כלומר, חוק הסיעוד איננו חוק עצמאי שעומד בפני עצמו, כי אם מדובר בחלק מתוך חוק הביטוח הלאומי וכן תקנות שונות של הביטוח הלאומי, כאשר כולם מסדירים יחדיו את נושא הביטוח הסיעודי.

פרק י' של חוק הביטוח הלאומי התווסף לחוק הביטוח הלאומי בשנת 1986 במסגרת תיקון מס' 61 לחוק.

הוראות פרק זה ממומשות בפועל על ידי המוסד לביטוח לאומי החל מיום 1.4.1988 וזאת בשיתוף עם  לשכות הרווחה ברשויות המקומיות וקופות החולים הציבוריות.

תקנות הביטוח הסיעודי של המוסד לביטוח לאומי כוללות את תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (בדיקה מחדש של מידת התלות בעזרת הזולת של זכאי לגימלת סיעוד), התשמ"ח - 1988, תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (ועדות עררים), התשס"ט-2009 ועוד.

מי זכאי לקבל גמלת סיעוד לפי חוק הסיעוד?

חוק הסיעוד קובע כי כדי לקבל גמלת סיעוד, יש לעמוד בתנאים המצטברים הבאים:

גיל ותושבות

המבוטח הסיעודי הוא מי שהינו תושב ישראל והגיע לגיל הפרישה, שהינו 67 לגברים ובדרך כלל 62 לנשים. מי שקיבל מעמד של תושב ישראל רק לאחר שהגיע לגיל הפרישה, יוכל להיות זכאי לגמלת הסיעוד אם הוא עלה לפי חוק השבות או אם הוא קיבל סל קליטה ממשרד הקליטה.

הכנסות

הזכאות לגמלת סיעוד נקבעת בהתאם להכנסתו של המבוטח הסיעודי. סכום ההכנסה והשפעתו על גמלת הסיעוד משתנה בהתאם למצב המשפחתי שלו. במידה ושני בני הזוג סיעודיים, ההכנסה תחושב לפי מצב משפחתי של יחיד עבור כל אחד מבני הזוג.

היזקקות לעזרת הזולת 

המבוטח הסיעודי זקוק במידה מרובה לעזרתו של אדם אחר לצורך ביצוע פעולות יומיומיות בתוך ביתו,  קרי, להתהלך, להתלבש, להתרחץ, לאכול, לטפל בהפרשות, או שהינו זקוק להשגחה בביתו למען הבטיחות שלו ושל הסובבים אותו.  

מקום המגורים

ככלל, המבוטח הסיעודי צריך להתגורר בביתו או בדיור מוגן. מי שמאושפז במוסד סיעודי יוכל להיות זכאי לגמלת סיעוד רק אם הוא שוהה במחלקה לעצמאיים או לתשושים.

לעומת זאת, מי שנמצא במחלקה סיעודית, מחלקה לתשושי נפש, בבית חולים גריאטרי, או במוסד בו רוב הוצאות האחזקה ממומנות על חשבון גוף ציבורי, כגון משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וכדומה, אינו זכאי לגמלת סיעוד.

היעדר קבלת גמלת סיעוד אחרת מגוף ממשלתי 

מי שמקבל גמלה לשירותים מיוחדים לנכים קשים מהביטוח הלאומי, או מקבל גמלה לטיפול אישי או להשגחה מאוצר המדינה, יצטרך לבחור בין הגמלה הנ"ל לגמלת הסיעוד.

מי שמקבל ממשרד הביטחון הטבה של עזרת הזולת מטעמים רפואיים או הטבה של ליווי, לא יוכל לקבל גם גמלת סיעוד מהביטוח הלאומי, אך מי שמקבל ממנו תוספת למימון צרכים מיוחדים, יוכל לקבל אותה ביחד גם עם גמלת הסיעוד מביטוח לאומי.

במידה ולא מצאת מענה לכלל שאלותיך בנושא חוק הביטוח היסעודי ו/או נושאים אחרים הקשורים לענייני ביטוח סיעודי, אנו מזמינים אותך לחפש מידע נוסף באתר, לפנות אלינו בפורום או להתקשר לקבלת ייעוץ אישי מאחד המומחים שלנו.

לשיחה אישית עם מומחה לענייני ביטוח סיעודי - פנה/י עכשיו!