| ביטוח פרט |
|
חוזה ביטוח אישי מול חברת הביטוח לצורך בנייתכיסוי ביטוחי בהתאם לגיל, מצב בריאותי והיקף הכיסוי.
|
|
| פיצוי מול שיפוי |
פיצוי הינו סכום קבוע אותו זכאי לקבל המבוטח ללא קשר להוצאות כפיצוי.
שיפוי הינו סכום הבא להחזיר את המבוטח למצבו, כלומר לשפות אותו בגין הוצאות שהוציא עקב מקרה הביטוח.
|
|
| הגדרת מקרה ביטוח סיעודי |
מקרה הביטוח מוגדר כסיעודי באחד משני המצבים הבאים:
א. מצב בריאות ותפקוד ירודים של המבוטח כתוצאה ממחלה, תאונה או ליקוי בריאותי, אשר בגינו הוא אינו מסוגל לבצע בכוחות עצמו חלק מהותי (לפחות 50% מהפעולה), של לפחות X מתוך 6 פעולות ה ADL. או
ב. מצב בריאות ותפקוד ירודים של מבוטח עקב "תשישות נפש" שנקבעה על ידי רופא מומחה בתחום. לעניין זה, "תשישות נפש" – פגיעה בפעילותו הקוגניטיבית של המבוטח וירידה ביכולתו האינטלקטואלית, הכוללת ליקוי בתובנה ובשיפוט, ירידה בזיכרון לטווח ארוך ו/או קצר וחוסר התמצאות במקום ובזמן הדורשים השגחה במרבית שעות היממה על פי קביעת רופא מומחה בתחום, שסיבתה במצב בריאותי כגון: אלצהיימר, או בצורות דמנטיות שונות.
הזכאות לפיצוי תלויה במספר הפעולות אותן לא יכל האדם לבצע:
א. מקרה ביטוח הנובע ממצב של אי יכולת לבצע 3 מתוך 6 פעולות, יזכה את המבוטח בלא פחות מ - 50% מתגמול הביטוח החודשי.
ב. מקרה ביטוח הנובע ממצב של "תשישות נפש" יזכה את המבוטח ב – 100% מתגמול הביטוח החודשי.
|
|
| ADL - Activities of Daily Living |
קיימות 6 פעולות יום יומיות אותן מבצע אדם בחייו:
1. לקום ולשכב: יכולתו העצמאית של המבוטח לעבור ממצב שכיבה לישיבה ו/או לקום מכסא, כולל ביצוע פעולה זו מכסא גלגלים ו/או ממיטה.
2. להתלבש ולהתפשט: יכולתו העצמאית של מבוטח ללבוש ו/או לפשוט פריטי לבוש מכל סוג ובכלל זה לחבר ו/או להרכיב חגורה רפואית ו/או גפה מלאכותית.
3. להתרחץ: יכולתו העצמאית של המבוטח להתרחץ באמבטיה, להתקלח במקלחת או בכל דרך מקובלת, כולל פעולת הכניסה והיציאה לאמבטיה או למקלחת.
4. לאכול ולשתות: יכולתו העצמאית של מבוטח להזין את גופו בכל דרך או אמצעי (כולל שתייה ולא אכילה, בעזרת קש), לאחר שהמזון הוכן עבורו והוגש לו.
5. לשלוט על סוגרים: יכולתו העצמאית של מבוטח לשלוט על פעולת המעיים ו/או פעולת השתן. אי שליטה על אחת מפעולות אלה אשר משמעה למשל שימוש קבוע בסטומה או בקטטר בשלפוחית השתן, או שימוש קבוע בחיתולים או בסופגנים למיניהם, ייחשבו כאי שליטה על סוגרים.
6. ניידות: יכולתו העצמאית של מבוטח לנוע ממקום למקום. ביצוע פעולה זו באופן עצמאי וללא עזרת הזולת, תוך העזרות בקביים ו/או במקל ו/או בהליכון ו/או באביזר אחר כולל מכני או מוטורי או אלקטרוני, לא תחשב כפגיעה ביכולתו העצמאית של המבוטח לנוע. אולם, ריתוק למיטה או לכסא גלגלים, ללא יכולת הנעתו באורח עצמאי על ידי המבוטח, ייחשב כאי יכולתו של המבוטח לנוע.
|
|
| ערך סילוק |
ערך סילוק בא להגן על המבוטח במקרה ואינו יכול להמשיך ולשלם פרמיה.
במקום מצב בו כל סכום הפרמיה שישלם המבוטח ירד לטמיון, הפוליסה ממשיכה לכסות אותו בסכומי ביטוח נמוכים בהתאם לטבלת ערכי הסילוק של הפוליסה.
|
|
| תקופת המתנה |
פרק זמן מהזמן שבו מתרחש מקרה הביטוח ועד לתחילת התשלום ע"י חברת הביטוח.
לדוגמה אם תקופת ההמתנה היא 60 יום אז המבוטח יתחיל לקבל פיצוי בגין היותו סיעודי רק לאחר 60 יום מיום שהוגדר כסיעודי.
|
|
| חולה סיעודי מורכב |
|
חולה סיעודי, אשר בנוסף על היותו סיעודי סובל מבעיות רפואיות שונות המחייבות השגחה צמודה של רופא, כגון – פצעי לחץ, זונדה לקיבה, עירוי תוך ורידי ממושך, דיאליזה, טיפולים כימותרפיים וכו'. אישפוז חולה סיעודי מורכב ממומן ע"י קופת החולים ולא במימון משרד הבריאות.
|
|
| גמלת סיעוד |
|
משנת 1988 המוסד לביטוח לאומי משלם גמלת סיעוד לאזרחים מגיל פרישה אשר מתגוררים בקהילה (כלומר שאינם מאושפזים במוסד סיעודי), גמלת הסיעוד באה לעזור לזכאי בפעולות יום יום ומשק הבית.
|
|
| קבלת קוד |
|
קשיש שאינו יכול לממן בעצמו אשפוז ואין ביכולת משפחתו לעזור לו או לחילופין הוא בודד, יפנה למשרד הבריאות בבקשה לקבל מימון לפעולה זו קוראים "קבלת קוד".
|
|
| תשוש נפש |
|
פגיעה בפעילותו הקוגניטיבית של הקשיש וירידה ביכולתו האינטלקטואלית, הכוללת ליקוי בתובנה ובשיפוט, ירידה בזיכרון לטווח ארוך ו/או קצר וחוסר התמצאות במקום ובזמן הדורשים השגחה במרבית שעות היממה על פי קביעת רופא מומחה בתחום, שסיבתה במצב בריאותי כגון: אלצהיימר, או בצורות דמנטיות שונות.
|
|
| ביטוח קבוצתי |
ביטוח פרטי הנרכש ע"י כמות גדולה של אנשים ביחד (קבוצה של עובדים למשל), בד"כ במחיר מוזל יותר.
|
|
| גיל פרישה |
אישה מגיל 60-64 ומעלה.
גבר מגיל 65-67 ומעלה.
|
|
| מבחן תלות |
נערך בבית הקשיש ע"י אחות מוסמכת או רופא או פיזיותרפיסט, והוא מורכב משלושה קריטריונים:
1.הערכת תפקודי ה ADL (ניתן לצבור בין 0-8 נקודות).
2.האם הנבדק זקוק להשגחה מתמדת לשם שמירה על בטחונו או בטחון הסובבים אותו (נבדק שימצא זקוק להשגחה מתמדת יצבור 6.5 נקודות).
3.בדיקה האם הנבדק מתגורר בגפו, במידה והנבדק מתגורר בגפו וקיבל בהערכת התפקוד 2 נקודות יוספו לציונו 2.5 נקודות נוספות.
|
|
| קצבת שר"מ |
|
ניתנת לנכה התלוי בעזרת הזולת בביצוע פעולות יומיום ברוב שעות היממה אם נקבע לו אחוז נכות בשיעור של לפחות 60% והוא זקוק לשירותים מיוחדים.
|
|
| גמלת ילד נכה |
|
גמלה חודשית שניתנת מהמוסד לביטוח לאומי להורים המטפלים בילד עם נכות (ראה שאלות נפוצות בנושא).
|
|
| תת תזונה |
מצב הנוצר כתוצאה מתזונה לא מאוזנת או מאכילת כמויות מזון לא מספקות.
במידה ומצב של תת תזונה נמשך זמן רב נגרמת התפתחות גופנית לקויה, מערכת החיסון נחלשת והתפקוד הכללי יורד.
|
|
| ויטמין D |
הוא קבוצה של חמש תרכובות אורגניות המסייעות לשמירת רמות תקינות של סידן וזרחן בדם.
ויטמין D יוצא דופן משאר הויטמינים משום שניתן לספוג אותו לא רק ממזון אלא גם מהשמש.
הוא מצוי במזונות הבאים: חלמון הביצה, מרגרינה, כבד, שמן דגים וחלב.
|
|
| ויטמין B12 |
הוא סדרה של תרכובות החיוניות לייצור DNA, יצירת תאי דם על ידי מוח העצם ונחוץ מאוד למערכת העצבים.
מצוי במזונות הבאים: בשר, כבד בקר, דגים, פרות ים, ביצים ומוצרי חלב.
|
|
| חולה סיעודי |
קשיש שמתקשה ברוב פעולות ה- ADL ברמה שהוא זקוק לעזרה מלאה.
לחולה זה אין בעיה רפואית פעילה ולכן הוא אינו חייב רופא צמוד.
|
|
| לחצן מצוקה |
מערכת אשר מטרתה להזעיק עזרה במקרה חרום. קימים מספר סוגים של לחצני מצוקה:
1. צופר אזעקה נייד.
2. פעמונית לשכן - לחיצה על הלחצן תשמיע אצל השכן אזעקה .
3. טלפון חכם אשר בכפתור אחד מזעיק אדם אשר מספר הטלפון שלו קבוע מראש.
4. בירושלים בלבד מוקד 109.
|
|
| דיור מוגן לקשישים |
|
מסגרת בה ישנן יחידות דיור נפרדות הכוללות מטבחון, מקלחת ושירותים. במקום קיימת אם בית אולם כל דייר מנהל את משק הבית שלו באופן עצמאי. לרוב מספק הדיור המוגן שירותי ניקיון, לחצן מצוקה, מעקב רפואי וארוחות בתשלום נוסף.
|
|
| מרכז יום לקשיש |
|
מרכז הפועל על בסיס יומי. המרכז מיועד לטיפול בקשישיפ המוגבלים פיזית, נפשית, קוגנטיבית וחברתית. הזקן מגיע בהסעה מאורגנת ויכול להשתמש במגוון הפעילויות שמוצעות במרכז, כגון: ריפוי בעיסוק, ארוחה, שירות סוציאלי וכו'.
|
|
|
כתבות
